התנוונות והזדקנות עצים

תקציר:

לעצים בוגרים יש חשיבות רבה בתאי שטח עירוניים בין היתר הודות לתרומתם למערכות אקולוגיות רבות, השפעתם על איכות האוויר ועוד. כמו בני האדם התהליכים הביולוגים של העץ מושפעים ממצבו הבריאותי ומהמשאבים העומדים לרשותו. עצים נוקטים באסטרטגיית חלוקת משאבים האופיינית למין העץ ועל ידי כך נקבע אופן הקצאת המשאבים לרקמות ולתהליכים השונים. ככל שהעץ מתבגר זמינות משאבים אלו פוחתת והוא הופך ליותר רגיש לסיכונים כמו פצעים, מזיקים ומחלות שעלולים לגרום לנזק משמעותי ולהביא להתנוונותו ומותו.

בני האדם יכולים לתמוך ואף לאושש עצים בוגרים אלו בעזרת מגוון פעולות. ניטור וביצוע הרכת סיכונים מושכלת לכלל העצים הנמצאים בשטחה של רשות מסוימת יכול להביא להקצאת משאבים יעילה של אותה רשות ובכך לאפשר טיפול מקצועי ושוטף לפי צרכי הפרט. טיפול בסביבת הגידול והימנעות מדחיסת הקרקע וחנק בית השורשים, או מתן תוספת השקייה ודישון על מנת לאפשר התפתחות תקינה של העץ או אפילו להעלות את זמינות המשאבים ולאפשר לו להתמודד בהצלחה עם גורמי סיכון אפשריים. דרך פעולה נוספת היא טיפול נכון ומקצועי בעץ והעמדת תמיכות מבניות. דרך זו כוללת בין היתר גיזום נכון, שימוש בקוטלי עשבים וחרקים מתאימים במידת הצורך ומתן תמיכות ראויות שיוכלו לתמוך בעץ, למזער ואף למנוע כשל מבני שיכול לסכן את אותו פרט.

בגלל היתרונות הברורים שעצים אלו גורמים ואופי הטיפול הממושך בהם, נדרשת תוכנית פעולה לטווח הארוך. זאת על מנת שתוכנית זו תהיה באמת אפקטיבית ותביא לשגשוג או לכל הפחות האטת קצת ההתנוונות של עצים בוגרים במרחב העירוני.

מבוא:

בין אם בגלל מידע שגוי או חוסר מודעות רוב הציבור אינו מודע לחשיבותם של עצים במרחב העירוני. לעצים בוגרים תרומה חשובה מאוד בשטחים עירוניים והם משפיעים על חיי האדם במגוון דרכים כמו קיבוע פחמן, הורדת טמפרטורה מקומית, תמיכה במערכות אקולוגיות ועוד, או אפילו רק בגלל שהם יוצרים סביבה יותר נעימה לעין. מחקרים מראים כי גם מבחינת כלכלית עדיף לטפל ולדאוג לעצים מאשר להימנע מפעולות אלו כיוון שבטווח הרחוק הנזק הכלכלי יעלה על החיסכון. השפעות אלו מתעצמות כאשר העץ גדול יותר, חזק יותר ובריא יותר. למרות שבישראל אין זה המצב, בעולם רשויות ומדינות רבות הפנימו את העובדה כי בני האדם מפיקים תועלת רבה מהימצאות עצים בסביבה העירונית והחלו לנקוט צעדים על מנת להבטיח את הישארותם בשטחים אלו לשנים רבות.

כמו כל יצור חי, גם בעצים ישנה תחלופה של תאים בגלל תמותה ויצירה של תאים חדשים. בעצים התחדשות זו אפשרית הודות למריסטמות השונות האחראיות על יצירת צרורות הובלה חדשים, ענפים ועלים חדשים וכו'. למעשה, ניתן לומר שההבדל בין עץ בגדילה לעץ בהתנוונות הוא קצב התחדשות הרקמות. במידה ונוצרים יותר תאים מאשר מתים העץ בגדילה ולהפך, אם יותר תאים מתים מחדשים שנוצרים העץ בתהליך התנוונות. הביולוגיה של העץ וכפועל יוצא גם פעילות המריסטמות משתנה ככל שהעץ מתבגר. דוגמאות לכך הן ירידה בקצב קיבוע הפחמן, ירידה בקצב התחדשות איברים כדוגאמת עלים ושורשים, עלייה ברגישות למזיקים ועוד. באופן היפוטתי, עץ הגדל בסביבה נטולת גורמים מגבילים וללא גורמי סיכון יכול לחיות לנצח, אך כיוון שזהו אינו המצב המטרה היא להביא לכמה שיותר עצים מבוגרים מאריכי חיים בשטחים העירוניים.

גדילת העץ מושפעת באופן אינהרנטי מכמות המשאבים שהעץ מקציב לטובתה. למשל במצבים בהם העץ צריך להשקיע משאבים רבים בהתגוננות מפני מזיקים ומחלות, פחות משאבים יופנו לגדילה ובהתאם לכך קצב הגידול יהיה איטי יותר. במהלך חייו, העץ מיישם אסטרטגיית גדילה מסויימת האופיינית למין העץ. רוב מיני העצים מתחלקים לשתי קבוצות הנבדלות לפי אופן חלוקת המשאבים של העץ.

• הקצאת משאבים למערכות הגנה על פני קצב גידול מהיר:

  קבוצה זו מקצה חלק נכבד ממשאביה למערכות ההגנה הצמחיות ואופיינית לחשופי זרע. בדרך זו מערכות ההגנה של העץ מסוגלות לרוב להתמודד בהצלחה עם מגוון מזיקים, דבר שיכול לסייע לאותו עץ להאריך ימים הודות לנזק היחסי הנמוך ממנו הוא סובל. כמובן שהעדפה מכוונת של קצב הצימוח האיטי מביאה לחיסרון משמעותי בתחרות הבין מינית על משאבים כמו למשל אור שמש במידה ואינו זמין בשפע.

• הקצאת משאבים לקצב גידול מהיר על פני מערכות הגנה:

  קבוצה זו מתאפיינת בקצב גידול יחסית מהיר הודות לניתוב חלק נכבד ממשאבי העץ לטובת הגדילה. עם קבוצה זו ניתן למנות את עץ השושן ממשפחת ליריודנדריון. אחת ההשערות בנוגע להיגיון שמאחורי אסטרטגיה זו, היא כי קצב הגידול המהיר ימנע את השפעת הנזק על רוב העץ. או במילים אחרות, הנזק לא יצליח להדביק את כלל הרקמות בגלל קב הגידול המהיר. כמובן שבאסטרטגיה זו ישנה הסתמכות על מנגנוני ההגנה הטבעיים של העץ שיצילחו להגביל את התפשטות הנזק בעזרת יצירת חסמים אשר יקריבו רקמות מסוימות על מנת להציל את שאר העץ. החיסרון באסטרטגיה זו הוא שכאשר קצה הגידול יורד עצים אלו בין אם בגלל גיל העץ או זמינות משאבים, הופכים ליותר רגישים למזיקים ומחלות. זאת בגלל שכעת קצב התנוונות העץ עולה על גדילתו.

כמות המשאבים הזמינה לעץ הבוגר נמצאת בקורלציה הפוכה לגילו, כלומר ככל שהעץ מבוגר יותר כמות המשאבים הזמינה לו נמוכה יותר וקצב גדילתו איטי יותר. הסבר לקביעה זו הוא שככל שהעץ מבוגר יותר פעילות המריסטמות מתבצעת ביעילות נמוכה יותר אשר לאורך זמן גורמות לירידה בקצב התחדשות עלים וכפועל יוצא לירידה בקצב קיבוע הפחמן המביאים לירידה בכמות הסוכרים בעץ. סיבה נוספת היא המורכבות המבנית המקושרת לפעילות מריסטמות רבות המביאה לקושי בשינוע מיקרו ומאקרואלמנטים הנחוצים להתפתחות ופעילות תקינה של רקמות העץ השונות.

העץ העירוני צריך התמודד עם תנאי גידול שונים מאוד מאלו של עץ בשטחים פתוחים. תנאים אלו מציבים בפניו אתגרים יחודיים איתם הוא צריך להתמודד על מנת לשגשג ולממש את הפוטנציאל הגדילה הטמון בו. חלק מאותם אתגרים יכולים להיות התמודדות עם פציעות מעשה ידי אדם למשל חיתוך חלק נכבד מבית השורשים לטובת הנחת תשתיות כגון מדרכות או קווי ביוב. פעולה זו מביאה לנזקים לעץ אשר עלולים להיות בעלי השלכות משמעותיות לבריאות והמשך התפתחות העץ. אתגרים נוספים יכולים להיות זמינות משאבים כמו מים או אור שמש. ייתכן כי אור השמש אינו זמין בגלל בניינים או עצמים אחרים המונעים אותו מהעץ. דוגמא נוספת היא כי ייתכן שעץ אשר חובר למערכת השקייה מקבל מים בעודף המציפים וחונקים את מערכת השורשים שלו ועוד.  –img-1–

תמותת עצים נובעת במישורין או בעקיפין משלושה גורמים עיקריים שהם כישלון מבני, שינוי לרעה בסביבת הגידול ונזק שנגרם על ידי מזיקים. לאילנאי ישנן היכולות להתמודד על כל אלו בהצלחה ולמזער או אפילו למנוע את השפעותיהן על בריאות העץ, אך זאת בתנאי שפעולות מנע אלו נעשות במקצועיות ובמועד המתאים לכך. במידה ואחד מהתנאים הללו לא יתקיים במקרה הטוב הן לא יהיו יעילות אך במקרה הרע הן יזיקו לעץ ויובילו להתנוונות מהירה של אותו פרט ואף יזרזו את מותו.

לאור כל האמור לעיל, אנו יכולים לראות את הבעיתיות בעניין. מצד אחד אנו רוצים שיהיו כמה שיותר עצים בוגרים במרחב העירוני בגלל השפעותיהם החיוביות. מצד שני עצים אלו צריכים להתמודד עם מגוון קשיים שלחלקם אחראים בני האדם. מצד שלישי עצים הם אורגניזם חיי וזה רק הגיוני להניח כי גם הם עוברים תהליכי התנוונות המשפיעים על התפתחותם.

מטרות:

1. לסקור את עיקרי תהליך ההתנוונות של עצים בוגרים במרחב העירוני המביאים לכך שהעץ לא יוכל למשש את מלוא הפוטנציאל הגדילה שלו.
2. לפרט על דרכי ההתמודדות שלנו במטרה להאט את תהליכי ההתנוונות ולאושש ולתמוך עצים קיימים על מנת להאריך את חייהם ככל שניתן.

שיטות העבודה:

• ניטור

הפעולה הראשונה בה נוקטים בשביל להתחיל לאושש ולספק מענה ראוי לבעיות העצים הבוגרים היא ניטור, כלומר הסתכלות ובחינה של הפרטים עצמם תוך חיפוש אחר סימנים מקדימים או חשודים. על מנת שבכלל נוכל להתחיל ולטפל בעצים נדרש ידע בנוגע למאפייני הגידול של המינים השונים היות וכפי שצויין כבר, אסטרטגיית הגידול משתנה בין המינים השונים. בנוסף, נדרש עבור כל פרט יש לדעת את מצבו הפיזיולוגי ומהן הבעיות המסכנות אותו. חשוב לציין כי לפעולה זו חשיבות גדולה מאוד מבחינת שמירה על חיי אדם, שכן במידה ועצים הנמצאים בקרבת אנשים לא יטופלו כראוי בגלל חוסר תשומת לב הם עלולים לפצוע אנשים ואף גרוע מכך.

• סביבת הגידול

בגלל שעצים נייחים ואין באפשרותם לנוע אלא להישאר במקום אחד להתמודד עם מגוון תנאי האקלים בו, המטרה של שיטת עבודה זו היא לספק את התנאים האידיאלים שיאפשרו את התפתחותו המיטבית. אפשר לבצע זאת על ידי מגוון דרכים כגון הימנעות מכיסוי צוואר השורש שעלול ליצור ריקבון ברקמה זו, אוורור הקרקע או מניעת הימצאות גורמים בקרבת העץ בשביל למנוע את דחיסתה. פתרון יצירתי נוסף הוא בדמות בצינור העשוי מתכת ופלסטיק המאפשר גדילת שורשי עצים בשטחים אורבניים מבלי לפגוע בתשתיות כגון מדרכות וקווי ביוב במקביל להזנתם. אומנם פיתרון זה מצריך הכנה מוקדמת ופחות מתאים לעצים בוגרים עם מערכת שורשים מפותחת אך הוא בא להראות כי ניתן שלב עצים עם תשתיות בהינתן ההכנה הראויה.

• השקייה ודישון

זמינות משאבים כאמור מושפעת ממצבו הפיזיולוגי של העץ. עצים בריאים העומדים לרשותם כל המשאבים הנחוצים יזדקקו לפחות טיפול מאלו המצויים בחוסרים מסויימים. מסיבה זו זמינות מים ומשאבים חשובים מאוד לשימור העץ הבוגר. על מנת לשמר את זמינות המשאבים לעץ, אנו נדרשים להשלים את חוסרי המים בהם הוא מצוי ולספק לו דישון מתאים לדרישותיו המטבוליות כך שיוכל לגדול כראוי.

• טיפול מקצועי בעצים, הימנעות מנזקים מיותרים ואורטופדיה

פגיעות בעץ מכל סיבה שהיא בין אם בגלל גיזום לא נכון או אפילו חוסר תשובת לב לפצעים או מחלות שהעץ מציג מחלישים אותו כתוצאה מכך התנוונותם של עצים אלו תואץ ותביא למותם במשך הזמן. על מנת למנוע זאת יש צורך בטיפול נכון בעץ בעת גיזום והעמדת מערכת אורטופדית שתספק לו יציבות ותמיכה, ובנוסף ולטפל כראוי במחלות ומזיקים. דרישה נוספת הספציפית לשטחים עירוניים היא שמירה מפני נזקים שעלולים להתרחש מפגיעת מעשה ידי אדם בין אם מכונות כבדות כמו דחפורים או אפילו מעדר.–

 

תוצאות והנחיות:

ניטור

• הגוף הממשלתי האמון על תחום העצים העירוניים הוא אגף יער ואילנות במשרד החקלאות. אגף זה מחייב כל רשות מקומות בהקמת ממסד נתונים שמטרתו ניהול והערכת סיכונים, ויאפשר לרשות לנהל את משאב העצים בהיבטיו השונים כמו למשל טיפול מקצועי ושוטף, בקרב, תיעוד, מעקב ועוד.בנוסף תתאפשר קבלת מידע על כל עץ ברמת הטיפול שקיבל, ברמת הישוב למשל מערך ההצללה בישוב ועוד. באמצעות נתונים אלו תתאפשר קבלת החלטות מושכלת כגון החלפה יזומה של עצים מזדקנים ונטיעת עתודה, טיפול חוזר בעץ מסוים כנגד גורם מחלה ועוד.
• מדד דקיקות הגזע – מדד זה מעיד על חיוניות העץ על פי היחס בין גובהו לקוטרו וזאת לפי הטבלה הבאה:

באמצעות מדד זה ודומים כמותו הרשות יכולה לתעדף עצים הזקוקים לטיפול ובכך לשמר את אוכלוסיית העצים המבוגרים בשטחה.

 

סביבת הגידול

• בשביל להימנע ממחסור בחמצן לבית השורשים של העץ בגלל הידוק הקרקע יש חשיבות גדולה לאוורור הקרקע. ישנם מספר פתרונות לבעיה זו כמו החדרת צינורות אוורור לקרקע על מנת לאפשר כניסת אוויר לעומק האדמה בסביבת העץ. פיתרון נוסף הוא ביצוע מספר קידוחים קטנים בקרבת העץ ומילואם במצע כדוגמת "פרלייט" או טוף המאפשרים את אוורור הקרקע.–img-7–
• מומלץ לחפות רדיוס של 3 מטרים מהעץ בחומר אורגני כמו רסק עץ או נשר עלים בעובי של לפחות 10 סנטימטר בשביל להבטיח אוורור ולמנוע אפשרות להידוק הקרקע בסביבת העץ הקרובה. בנוסף, בעצים נשירים רצוי להשאיר את נשר העלים סביב העץ גם בגלל סיבה זו וגם בגלל שעלים אלו הם מקור לחומר אורגני עבור העץ.

 

השקייה ודישון

• באופן דומה לטיפול באוורור הקרקע, על מנת לשפר את איכות בית הגידול של העץ מבחינת זמינות הנוטריינטים ניתן לקידוח חורים בקרבת העץ ולמלא אותם במצע שמכיל דשן איטי שחרור.
• במידה ויש מחסור בזמינות מים לעץ ישנה דרישה לתוספת מים שתינתן במרחק של 2.5 מטרים עד 3 מהגזע על מנת לאפשר את התפתחות וחידוש בית השורשים בצורה שיאפשרו אחיזה טובה של השורשים בקרקע. בנוסף נעדיף להימנע מהרטבת צוואר השורש והגזע. בנוסף, במידה וישנה בעיה בחדירת מים לקרקע, יש לאפשר השהייה של חלחול המים באמצעות גומחה כאשר נקפיד על גובה מים נמוך מצוואר השורש.
• נמצא שעצים בעלי פוטנציאל מים נמוך, מצב המתרחש בעקות מים, ישנה עלייה ברמות הרביבורים התוקפים עצי אלון. המסקנה העיקרית של החוקרים הייתה כי בשטחים אורבניים, על מנת למנוע התקפות מזיק מסוג זה חשוב להשקות את העץ עד רמה של איזון מאזן המים של העץ.
• מחקרים מראים כי השפעות דישון מתחילות להתבטא מספר שנים לאחר תחילת יישומן. למרות זאת, מעבר להעלאת רמות הנוטריינטים הזמינות לעץ, יישום הדישון מעלה את יכולת אחזקת המים של העץ, משפיע על חומציות הקרקע בצורה התורמת להתפתחות שורשי העץ ועוד.

 

טיפול מקצועי בעצים, הימנעות מנזקים מיותרים ואורטופדיה

• יש להימנע מקרבת כלים מכאניים לעצים מחשש לפגיעה בהם, ובכלל מומלץ להגן על העצים באמצעים שיקטינו את הפגיעה בהם כמו איזכורית, פח גלי ועוד.
• במידה ויש צורך בגיזום ענפים, יש לבצע את הגיזום בצורה המקצועית ביותר שתביא ליצירת פצעים קטנים ככל האפשר. ככלל עדיף לבצע את הגיזום על ענפי משנה. במידה והגיזום חייב להתבצע על הגזע הראשי, נשאף שהפצעים יפחתו עד כמה שניתן ביחס גודל מ-1:4 ביחס לגזע או הענף ממנו הוא יוצא.
• באופן כללי ישנה עדיפות לשימוש מועט ככל שניתן בקוטלי עשבים וחרקים בגלל ההשלכות הסביבתיות והבריאותיות במיוחד במרחב העירוני. במידה ובכל זאת יש צורך להשתמש בתכשיר מסוג זה עדיף לעשות שימוש בתכשיר מורשה הידידותי לסביבה ולאדם, חסר השפעות לוואי, שאינו נקלט על ידי השורשים מהקרקע ו/או אינו חומר סיסטמי וליישם אותו במידה ומדובר בקוטל עשבים בטווח של 3 מטרים לפחות מגזע העץ.
• בגלל שיכול להיגרם נזק משמעותי לעץ כתוצאה משבירת ענפים או היווצרות פצעים חדשים או אפילו בגלל אי טיפול בפצעים קיימים, ישנו צורך במתן תמיכות מספקות לעצים. תמיכות אלו יכולות להיות בצורת מוטות הצמדה, נקודות עיגון לאדמה או לעצמים שונים, שימוש בכבלים ותמיכה חיצונית.

דיון:

לעצים בכלל ולעצים בוגרים בפרט יש השפעות חיוביות רבות על המרחב העירוני ועל בני האדם הנמצאים בו. בכל רחבי העולם רשויות מקומיות הפנימו את עובדה זו ופועלות במרץ על מנת לתמוך באותם עצים בוגרים במגוון דרכים. בגלל משך הגידול הארוך הדרוש לעץ על מנת שיוכל להיחשב כעץ בוגר, פעולות המנע שלנו בני האדם צריכות להעשות מתוך מחשבה מקדימה ועם הסתכלות לעתיד. לפי דעתי, אחת השאלות המרכזיות שרשות מסוימת צריכה לשאול את עצמה היא האם יש לנו עתודות של עצים בוגרים במרחב העירוני בשביל שבבוא היום כאשר פרט מסוים ימות תהיה לו אלטרנטיבה ראויה. במידה ולא, יכול להיווצר נזק משמעותי לאותן מערכות אקולוגיות הנסמכות על בתי גידול אלה.

ישנו מגוון פעולות שאנו יכולים לעשות על מנת לתמוך בעצם אלו בין אם דישון והשקייה, תמיכה פיזית או פשוט מעקב וניטור. כל הפעולות הללו במידה ונעשות בצורה מקצועית יכולות להשפיע בצורה חיובית על מצבו הפיזיולוגי של העץ וכפועל יוצא על מידת הצלחתו בהתמודדות עם האתגרים העלולים לסכן אותו כמו מזיקים, תנאי סביבה לא מיטביים וכשלים מבניים. זאת כיוון שלמשל תמיכה ראויה או העלאת זמינות משאבים תאפשר לאותו פרט להקצות משאבים נוספים לתהליכים בהן דרושה תוספת מאמץ מצידו מבלי שיצטרך לבצע תיעדוף בגלל חוסר איזון.

בנוסף לעובדה שטיפול מקצועי וראוי בעצים יכול למנוע נזק לתשתיות, רכוש ומעל הכל חיי אדם, בעזרתו ניתן להקטין הוצאות כלכליות והשלכות סביבתיות בעתיד הרחוק. אני רואה חשיבות גדולה בחשיפת הציבור ליתרונות השטחים הירוקים בשטחים עירוניים, וחשיבות לא פחות גדולה לעובדה כי ניתן באמצעות כך לחנך את בני האדם על השלכות מעשינו על הסביבה. זאת במיוחד כאשר הדבר עשה כל כך קרוב לביתינו ברחובות ולא באמצע יער מבודד.

מקורות:

1. Loehle, C. (1988) Tree life history strategies: the role of defenses. Canadian Journal of Forest Research.
2. Clark, J.R., & Matheny, N. (1991) Management of mature trees. Journal of Arboriculture.
3. Meineke, E.K., & Frank, S.D. (2018) Water availability drives urban tree growth responses to herbivory and warming. Journal of Applied Ecology.
4. Oldfield, E.E., Felson, A.J., Auyeung, D.N., Crowther, T.W., Sonti, N.F., Harada, Y., & Hallett, R.A., et al. (2015) Growing the urban forest: tree performance in response to biotic and abiotic land management. Restoration Ecology.
5. Sinclair, W.A., & Hudler, G.W. (1988) Tree declines: Four concepts of causality. Journal of Arboriculture.
6. Labrosse, K.J., Corry, R.C., & Zheng, Y. (2011) Effects of tree stabilization systems on tree health and implications for planting specifications. Arboriculture and Urban Forestry.
7. Vogt, J., Hauer, R.J., & Fischer, B.C. (2015) The costs of maintaining and not maintaining the urban forest: a review of the urban forestry and arboriculture literature. Arboriculture & Urban Forestry.
8. הלר, א. (2018) התנוונות עצי אלון. משרד החקלאות ופיתוח הכפר, אגף יער ואילנות.
9. הלר, א. (2019) ניהול סיכונים במשאב העצים העירוני. משרד החקלאות ופיתוח הכפר, אגף יער ואילנות.
10. גלון, י., הלר, א. (2013) מדריך עצי הרחוב בישראל. משרד החקלאות ופיתוח הכפר.
11. Hauer, R.J., Koeser, A.K., Parbs, S., Kringer, J., Krouse, R., Ottman, K., & Werner, L.P. et al. (2020) Long-term effects and development of a tree preservation program on tree condition, survival, and growth. Landscape and Urban Planning.
12. Le Roux, D.S., Ikin, K., Lindenmayer, D.B., Manning, A.D., & Gibbons, P. (2014) The future of large old trees in urban landscapes. PloS one.
13. “TreeTube (Patent Pending).” FrizWeed – Sustainable Agriculture Technology, http://frizweed.com/1170-2/